פרשת ראה

בס"ד

פרשה עם שליחות | ראה | משה שרון

על מה אנחנו מבקשים סליחה?

את פרשת השבוע, פרשת "ראה" אנחנו קוראים בד"כ בשבת שלפני חודש אלול, חודש הסליחות, ובאמת, רובה עוסקת במצוות שצווינו בהן, בשכר עליהן, ומה יקרה חס ושלום, בהפרתן. ומדוע כל המצוות הללו?  "כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַה' אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר ה' לִֽהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה". ז"א – מצפים מאתנו ליותר, אנחנו קיבלנו תפקיד להיות עם סגולה ולכן אנחנו צריכים להתקדש. על פי הפרשה, בכל תחומי החיים: בדרך שבה אנחנו אוכלים, בדרך שבה אנחנו מתייחסים אל העניים והחלשים בחברה, ואפילו איך עלינו להגיב / לא להגיב כשמישהו מת.

אבל, בגלל חודש אלול, הייתי רוצה לדבר על רעיון הסליחה, ז"א – את הסליחה בין אדם לחברו אני מבין, אבל בחודש אלול לא מבקשים סליחה בין אדם לחברו, את זה נעשה הרי לפני יום הכיפורים, אלא מבקשים סליחה מהקב"ה. על מה בדיוק? על החטאים? על כך שלא היינו "עם הסגולה" שהוא מצפה מאתנו להיות בפרשת "ראה"?

כשהייתי חייל, עליתי על אוטובוס מירושלים לחיפה, נתיישבתי במקומי, כשלפתע קת שחורה של רובה התלוי על שכמו של חייל צעיר נתקעה בראשי. "סליחה", הוא סינן בזמן שניסיתי להתאושש מהמכה. שניה לאחר מכן, גם גברת מבוגרת זכתה ליחס האישי של הקת שלו וגם היא קיבלה סליחה... ואז הנערה עם החולצה הורודה ולאחריה הבחור החרדי ועוד... בלי הבדל מין גזע ודת. החייל הזה פיזר סליחות בכזו קלות שמשהו בי נזעק. מה אתה מבקש סליחה? תפוס את הנשק שלך ביד כשאתה עובר במעבר ולא על הכתף. הסליחה שלך לא שווה כלום אם היא חוזרת על עצמה ואתה לא משנה את התנהגותך!
ואז הוא הגיע, כמה חודשים לאחר מכן, חודש אלול. המלך יצא לשדה ואני ניצלתי את חצות היום ללכת לבתי הכנסיות לבקש סליחה, בן אדם מה לך נרדם קום קרא בתחנונים, אדון הסליחות, חטאנו לפניך רחם עלינו.
היכולת לבקש סליחה היא ערך עליון. לא רק באלול או לפני יום הכיפורים כמובן, אלא בכל יום ויום. הזמן המיוחד שאנו נמצאים בו פשוט מוכשר יותר לזה. זמן של חשבון נפש.

ואז חשבתי לעצמי - על מה בדיוק אתה מבקש סליחה? על החטאים שלך? הקטנים? הגדולים? על התאוות שמפילות אותך? על המחשבות? על דיבורי לשון הרע? על כולם גם יחד?

ואם אתה חוזר עליהן אח"כ - אתה לא כמו החייל הזה? איזה ערך יש לסליחה שלך?

ואחרי כמה שנים, פתאום חשבתי לעצמי לפני אלול מחשבה נוספת – על מה בעצם אתה מבקש סליחה, אם כל הנפילות שלך הם ממנו? הרי האחראי לכך שנולדת לעולם עם יצר הרע שמסית אותך לכל העבירות הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו, לא?
מי ברא אותך אגואיסט? מי גרם לך לחשוב רק על עצמך? לרצות לקבל? הרי אין דבר וחצי דבר שלא בא ממנו, כך אני מאמין, אם כך – מי פה צריך לבקש סליחה? סליחה אבל אולי זה הוא שצריך לבקש סליחה ממני על כך שברא אותי במצב הנמוך הזה? על כך שהתקין בי תוכנה שגורמת לי לחטוא?

זה לא הגיוני
כך אתם בטח אומרים, זו כפירה ח"ו מה שאתה כותב, ודאי שאני זה שצריך לבקש סליחה ולא הוא. נכון, הוא נתן לי את יצר הרע אבל גם נטע בי יצר טוב ונתן לי חופש בחירה להחליט בין השניים, לא?
כן. זה נכון. אכן יש לנו חופש בחירה בין הטוב ובין הרע, שאת שניהם הוא הטביע בנו. אבל המחשבה הקיצונית הזו, שהוא זה שגורם לי לחטוא, עוררה אצלי מחדש את השאלה – האם על החטאים אתה מבקש סליחה? ואולי על משהו אחר? אולי כל החטאים נובעים מנקודה עמוקה שהיא זו הבעייתית ולא החטא עצמו?
הרב ברוך שלום אשלג עונה על השאלה הזו במאמר מופתי שנקרא "הכנה לסליחות מהו" ראו מה הוא כותב ואח"כ נסביר:
והענין הוא, כי בזמן שהאדם לא משים לב למי הוא חטא, ואינו מרגיש את חשיבות וגדלות הבורא, והוא בחסרון אמונה, אז, כשמתחיל לחשוב "הלא גם אני יהודי". והיות כעת הוא חודש אלול, ומנהג ישראל הוא בכל הדורות, כיון שהוא חודש של רחמים, וכל מי שבשם ישראל יכונה, ידוע שעכשיו הוא הזמן לבקש מה', שימחול על חטאת בית ישראל, וגם תוקעין שופר, בכדי שהלב של האדם יכניס לעצמו הרהור תשובה על החטאים, אז האדם מאמין, שבטח שגם הוא חטא, וצריך לבקש סליחה מה'
אבל כמה השיעור של הפגם שפגם בהמלך. הרגשה זו אין בידי האדם להרגיש. אלא כפי שיעור אמונתו בגדלות ה', ובשיעור זה הוא יכול לשער בעצמו גודל הפגם שעשה עם חטאיו. 
אי לזאת, כל אלה שהולכים לומר ולבקש סליחה, בלי שום הכנה על מה שהם מבקשים סליחה, אין זה אלא כמו מי שמבקש ממי שהוא סליחה, אף על פי שהוא עשה נגדו דברים רעים, שעל זה צריכה להיות חרטה אמיתית, על מה שהוא עשה. והוא מבקש סליחה, כאילו חטא נגדו בדבר של מה בכך. וממילא אין הדבר של ביקוש סליחה ענין ערך של ממש, כמו שצריך להיות על חטא ממש. 
ובהאמור יוצא, שמטרם שהאדם הולך לבקש סליחה, צריך מקודם לתת לעצמו חשבון נפש על עיקר החטא. ואח"כ הוא יכול להסתכל על החטאים, שנגרמו על ידי עיקר החטא. והאדם צריך לדעת, שעיקר החטא, במה שהאדם פוגם, שמסיבה זו נמשכו כל החטאים, הוא שאין האדם משתדל, שיהיה לו אמונה בקביעות. ורק אם יש לו אמונה חלקית, כבר הוא מסתפק בזה. 
וזהו...שאם היה לו אמונה בקביעות, אמונה הזו לא הייתה נותנת לו לחטוא. זאת אומרת, שהוא מבקש סליחה מה', היות שהוא רואה הסיבה האמיתית לכל החטאים, היא בזה, שחסרה לו אמונה בקביעות. אי לזאת, הוא מבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, היינו שתהיה לו האפשרות, שתמיד יהיה נקבע בלבו את האמונה. וממילא הוא לא יבוא לעשות חטאים ולפגוע בכבוד ה'. היות, כיון שאין לו ההרגשה בגדלות ה', ומשום שאין הוא יודע איך להעריך את הכבוד שמים, ולא לפגוע בו. 
אי לזאת, הוא מבקש סליחה מה', שיעזור לו, שיתן לו כח לקבל על עצמו את עול מלכות שמים למעלה מהדעת. היינו, שיהיה לו כח התגברות, ולהתחזק באמונת ה'. וידע, איך להתנהג בין אדם למקום עם קצת יראת הכבוד. 
זאת אומרת, כשהאדם יתן חשבון לעצמו, אז הוא יראה, שרק דבר אחד חסר לו...
כן, הרב"ש, תולה את עיקר חטאיו של האדם בחוסר אמונה, שוודאי חטאיו אינם אלא רק תוצאה, שגם היא ודאי בעייתית אך רק תוצאה, ואם אנחנו מבקשים רק על החטא עצמו ודאי שאנחנו מורידים מערך הסליחה האמיתית שאנחנו צריכים לבקש. כמו שח"ו היינו מעורבים בתאונת דרכים ופגענו חס ושלום בגופו של אדם, ובאים לבקש סליחה על הפגיעה באוטו.
ובאמת אם האדם יכה על לבו באמת, אומר הרב"ש, הוא יגלה שרק דבר אחד חסר לו שבעטיו הוא חטא את כל החטאים שחטא – אמונה. אמונה בה'. אמונה בעצמו. אמונה שאנחנו עם סגולה. אמונה בתורה. אמונה שנבחרנו.

הבנתם על מה אנחנו צריכים לבקש סליחה?
שנזכה להגדיל את האמונה בחודש אלול. שנהיה באמת בבחינת "אני לדודי" כדי שהוא יוכל להיות כך כלפינו באהבה גדולה - "ודודי לי".

 מאמרים נוספים של משה שרון | הספרים של משה שרון | עוד על ספר דברים