משה שרון

פרשת בהר בחוקותי

ניסן

בס"ד פרשה עם שליחות / בהר - בחוקותי / משה שרון החטא זה עונשו בפרשת השבוע, פרשת בחוקותי, אנחנו פוגשים את אחד הרעיונות התורניים שרוב בני האדם מבינים בצורה לא נכונה – שכר ועונש. הקב"ה נתן לנו תורה וציווה עלינו מצוות. אם נקיים את המצוות נקבל שכר. אם לא נקיים – נקבל עונש, נכון? לא. זה לא נכון. זו הבנה מאוד שיטחית ולא נכונה של הקב"ה ושל מצוותיו. אבל כך בדיוק כתוב בפרשת השבוע! שחור על גבי לבן! "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ... וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי: וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם. נכון, זה באמת מפליא איך אנחנו מצליחים לעוות את ההבנה הנכונה של הדברים. אז בואו ננסה לעשות סדר: הקב"ה הוא לא רודן ולא דיקטטור. אין לו שום רצון כזה "לכפות" עלינו ח"ו לקיים משהו שאנחנו לא רוצים. מי שחושב שכך הקב"ה מנהל את עולמו, לא רק טועה אלא בד"כ גם שונא אותו (ח"ו) או מפחד ממנו. בטח ובטח חש תחושת זרות כמו שמרגישים כלפי מישהו שכופה עליך (כך הרב קוק מפרש את הפסוק "ולא יהיה בך אל זר", שהקב"ה לא יהיה אצלך בבחינת זר). האמת היא שאלה שגדלו בבתים דתיים והפסיקו להיות דתיים, בד"כ חונכו בצורה כזאת, אמרו להם שאלוהים מעניש אז בהזדמנות הראשונה הם ברחו ממנו כמו שבורחים מכל רודן. זה עצוב. בעיקר כי אח"כ אנשים חושבים שזו היהדות ומתרחקים ממנה. האידיאל של הקב"ה הוא שנאהב אותו ושנשמח לקחת חלק בעולמו. לכן חז"ל כותבים ש"שכר מצווה – מצווה". ז"א שעצם עשיית המצווה היא כבר השכר. מה השכר של מי ששומר שבת? שהוא שומר שבת! ולא כמו שאנשים חושבים שאני אעשה מצווה והקב"ה ישלח לי עוד איזה שכר, צ'ק שמן או ברכה בחיים. השכר נמצא בתוך המצווה עצמה. כמו שאם אני אוהב מישהו אז עצם העובדה שאני איתו – זה השכר שלי. לעומת זאת כשאני לא אוהב מישהו אז אני צריך איזה רווח אחר כדי להיות איתו, כי עצם זה שאני איתו לא מספיק. אז מה השכר שמקבל מי שהולך להתפלל בבית הכנסת? שהוא מתפלל בבית הכנסת. אותו דבר העונש. מה העונש של מי שלא שומר שבת? שיבשלו אותו על האש ביום חול? ודאי שלא. העונש של מי שלא שומר שבת הוא שאין לו שבת. ז"א יש לו אבל הוא מפספס חלקים גדולים מהיופי והקסם שלה כשהוא נוסע לשפיים לעשות קניות. ומה העונש של מי שלא מכבד את אביו ואמו? שמערכת היחסים שלו עם אביו ואמו קלוקלת. כמו שכתוב: "העובר על מצות ה', אינו נענש על עברו את פי ה', אלא מפני שבמציאות העבירה מזקת לו, כמו שהעובר על מצות הרופא אינו נענש על בלתי שמעו למצותו, אלא שהרופא גילה לו מה טוב ומה רע בעדו. ואם לא ישמע בקולו, הרי הוא מזיק לעצמו". (הרב אליהו מאיר בלוך. שיעורי דעת ג'), אותו הדבר כמו קודם – כשאתה אוהב מישהו אז עצם זה שפגעת בו או התרחקת ממנו – זה מורגש אצלך כעונש. הבעיה עם התפיסה המעוותת שלנו לגבי השכר והעונש היא שאח"כ אנחנו משכפלים אותה בחינוך הילדים שלנו או בחינוך עצמנו: אם תסדר את החדר – תקבל ארטיק. לא תסדר את החדר – אתה מקבל עונש – לא לראות טלוויזיה כל היום. זה חינוך גרוע כי אני מלמד אותו ששכר ועונש הוא שרירותי. מה הקשר בין סידור חדר לארטיק? הרגע למדנו – מה אמור להיות העונש של מי שלא מסדר את החדר? שהחדר שלו מבולגן. מה העונש של מי שלא זרע את השדה – שאין לו מה לקצור. במילים פשוטות, השכר והעונש על פי התפיסה היהודית אינם שרירותיים, אלא תוצאה טבעית. סיבה ותוצאה. דוגמא טובה היא העונש המכונה "כרת", כמו שכתוב בתורה "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה". למשל, אם יהודי אוכל חמץ בפסח הוא נענש ב"כרת". זה נשמע מאוד שרירותי אבל זה לא. הוא הרי בעצמו "כרת" את עצמו מכלל ישראל, כמו שכתוב על הרשע בהגדה "לפי שהוציא את עצמו מן הכלל – כפר בעיקר". אז אף אחד לא מעניש אותו. זו תוצאה טבעית כי הרי הוא זה שניתק את עצמו מעם ישראל. האם הוא יוכל להחזיר את עצמו? לבטל את הניתוק? ברור. הגיע הזמן להפסיק להקטין את התורה ואת הקב"ה. להפסיק להפוך אותם לקטנוניים, ל"מענישים". היא והוא יותר גדולים ממה שהפכנו אותם.