זוגיות לפני ואחרי חתונה

בתקופה האחרונה, כך נדמה לי, אולי בגלל שאני נפגש כמעט כל יום עם זוגות ויחידים בעניינים שבינו לבינה, שזו הפכה להיות הסוגייה, הבעיה בה' הידיעה, שדור שלם עומד בפני משבר זוגיות קשה. זה מתחיל בכמות המתקשים והמתקשות למצוא זוגיות וממשיך בתופעת הגירושין שחוצה את כל העולם. אני פוגש נשואים שמרגישים בודדים ורווקים שמאמינים פחות ופחות במוסד הנישואין.
מה עושים?
אם היינו שואלים את הרב קוק, הוא לא היה מתרגש מהמצב, בטח לא רואה אותו בצורה שלילית, תראו מה הוא כותב במאמר הדור: דורנו, הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאד למצא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד, גם רם ונשא ; הוא כולו חייב, גם כולו זכאי.
האם יכול להיות שמשהו אמור להשתנות בדור הזה מבחינה זוגית? האם יכול להיות שהמשבר הזוגי בעולם בא כדי לעשות שינוי מהותי בדרך שבה אנחנו חושבים ומתנהגים זוגיות?

רגיש זה הקשוח החדש
במאמר זה ארצה להתבונן על עניין אחד, משמעותי מאוד, שלעניות דעתי הוא הוא הגורם המרכזי לבעיות שבינו לבינה ולכן הוא גם שיסמן עבורנו מה נשתנה ומה אנחנו צריכים לשנות, נשואים ורווקים כאחד.
העניין הוא – שהפכנו מאוד רגישים לביטול.
לרוב האנשים, מגיל ינקות יש תפיסה, תבנית מחשבתית שגורמת להם להתנהל עם אנשים, לא רק אך בעיקר, מתוך מערכת יחסים של "אדון ועבד", שולט ונשלט, חזק וחלש.
רובנו לא עושים את זה כמו במאה הקודמת, ע"י אלימות, אלא יש לנו דרכים מאוד עדינות "לבטל" את השני, אנחנו עושים את זה ע"י צדק או צדקנות. אנחנו באים "בשם" האמת או ההגיון או הרוב או הדת או החוק ומבטלים אדם אחר.
תשימו לב כי מה שאני אומר הוא עדין מאוד.
קחו למשל כדוגמא את הסיטואציה הבאה:
זוג צעיר מהציבור הדתי שלאחרונה התחתן מתמודד עם סוגיית הטלויזיה בבית. היא מאוד רוצה כי יש לה שעות עם התינוקת שהיא חייבת להעביר בשקט ורוגע וגם רגעים שהיא רוצה לבהות בכלום אחרי שהתינוקת סופסוף נרדמת. היא פונה אליו ומבקשת שיקנו טלויזיה, ואז הוא פורש בפניה את כל הסיבות הכלכליות, ערכיות, דתיות למה עדיף שלא יקנו טלויזיה, כשהוא מסיים, מאוד מרוצה מעצמו, על סדר הטיעונים המשכנעים שהציג, אשתו מתחילה לבכות.
והוא לא מבין, למה את בוכה? אמרתי משהו לא בסדר? והיא מתייפחת ומתייפחת עד שהוא אומר לה "טוב, נקנה לך טלויזיה".

מה היה לנו כאן?
גבר שמנסה לבטל את מקומה של אשתו בעזרת טיעונים הגיוניים או בעזרת ההלכה, 10 שנים של ויכוחים והתפלפלויות עם החברותא שלו בישיבה לימדו אותו "לנצח" בויכוחים. אבל, הוא לא רגיל שהחברותא שלו בוכה. והיא? היא ביטלה לחלוטין את המקום שלו ע"י דמעות. 20 שנה של להיות הבת של אבא שלה לימדו אותה שכדי להשיג מה שהיא רוצה היא צריכה להשתמש בדמעות וסחיטה רגשית.
אתם מבינים למה אני מכנה את ההתנהגות הזו בשם "ביטול"?
שימו לב שבכל מקום שאנחנו נמצאים מנסים לחנך או לבטל אותנו, זה פשוט מדהים, אתה עומד בתור בבנק ומעירים לך למה אתה עומד כאן ולא שם, אתה מאבד את כרטיס החניה ובמקום לשלם 15 ₪ אתה משלם 60. למה? ככה. אנחנו החלטנו ככה, אני מאוד מצטערת אדוני, אתה צריך לחכות 3 חודשים כדי לקבל עזרה על בעיה שאתה מתמודד איתה עכשיו, למה? אני מצטערת אדוני אבל אלו הנהלים. אבא אמר שלא אז לא. אבל רגע אבא, תסביר לי, למה לא?
אז מילא בבנק ובביטוח לאומי ובחניון, שם אף אחד לא מכיר אותי, אני מספר בשבילם, מילא, זה נושא לדיון אחר, חברתי, אבל בזוגיות? שבן הזוג בצורה מתוחכמת יבטל אותי?
אלפי שנים של דיכוי, עבדות, מלחמות וכפיה תרבותית ודתית הפכו אותנו לרגישים מאוד לביטול. כל הנימים שלנו נדרכים אפילו לאלפית הרגשה שמבטלים אותנו, שבשם הצדק או החוק או ההלכה או ההגיון פשוט "לא סופרים" אותנו. אדון ועבד.
אפילו בדייט, גבר ירגיש תוך 10 דקות אם את צדקנית, דעתנית כזו, שרגילה להלחם על כל דבר כי ככה את עושה בעבודה או ככה למדת מהבית וינפנף אותך.
מישהי אמרה לי פעם "אני רוצה הכי טוב בשבילו שנכון לי".
כל יום שעובר אנחנו נעשים יותר ויותר רגישים לביטול. זו גם הסיבה לדעת הרב קוק לתופעת החילון בעם ישראל שקיימת בסך הכל כמאה וחמישים שנה, לא יותר.
אני רוצה להאמין אבל למה אתה מכניס אותי לתבניות של הפחדה? של איומים בגיהנום בעולם הזה או בעולם הבא? מצחיק אבל גם העובדות המדעיות ולא רק המצוות הדתיות משמשות בפי רבים לדיכוי ושליטה באחרים "בשם המדע".

מה המקור לביטול?
נדמה לי שכמו שאנחנו מרימים, רוחצים, מרדימים, משכיבים תינוק מבלי להקשיב למה שהוא רוצה כך גם הקב"ה התייחס אלינו כשאנחנו היינו "תינוקות", תשימו לב למשל, אחרי מעמד מתן תורה, בסיפור עם קורח ומשה רבנו, איך כמה מילים שהוא אמר גרמו לקב"ה לפעור את האדמה ולבלוע את קורח וכל עדתו. ביטול מוחלט. למה היום, כשאנשים אומרים דברים הרבה יותר גרועים מקורח על ההנהגה ועל הקב"ה, לא פוצה האדמה את פיה ובולעת אותם?
נעשינו רגישים לביטול כי נגמרה תקופת הדיכוי. התבגרנו. יש עוד כמה סוגי יחסים בינינו לבין הקב"ה ובינינו לבין אחרים חוץ מאשר אדון ועבד. גם אבל לא רק. בתפילת נעילה של יום הכיפורים זה מופיע בצורה הכי בולטת כשאנחנו אומרים / שרים:
כִי אָנוּ עַמֶּךָ וְאַתָּה אֱלהֵינוּ. אָנוּ בָנֶיךָ וְאַתָּה אָבִינוּ. אָנוּ עֲבָדֶיךָ וְאַתָּה אֲדונֵנוּ. אָנוּ קְהָלֶךָ וְאַתָּה חֶלְקֵנוּ. אָנוּ נַחֲלָתֶךָ וְאַתָּה גורָלֵנוּ. אָנוּ צאנֶךָ וְאַתָּה רועֵנוּ. אָנוּ כַרְמֶךָ וְאַתָּה נוטְרֵנוּ. אָנוּ פְעֻלָּתֶךָ וְאַתָּה יוצְרֵנוּ. אָנוּ רַעְיָתֶךָ וְאַתָּה דודֵנוּ. אָנוּ סְגֻלָּתֶךָ וְאַתָּה אֱלהֵינוּ. אָנוּ עַמֶּךָ וְאַתָּה מַלְכֵּנוּ. אָנוּ מַאֲמִירֶיךָ וְאַתָּה מַאֲמִירֵנוּ. אָנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָנוּ קְשֵׁי ערֶף וְאַתָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם. אָנוּ מְלֵאֵי עָון. וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָנוּ יָמֵינוּ כְּצֵל עובֵר. וְאַתָּה הוּא וּשְׁנותֶיךָ לא יִתָּמּוּ. גם רעיה ודוד וגם רועה וצאן וגם אב ובן.
אז כן, אם מערכות היחסים בינינו יכילו את המגוון הזה אז גם אדון ועבד זה בסדר יחד עם כל השאר. מה ההבדל? בכמות? לא, ההבדל הוא שכשאני מרגיש שבת הזוג שלי שומרת עלי ולא מנסה לבטל אותי אז אני בעצמי מוכן לוותר על כל מיני דברים "שלי" למענה. כך זה עובד.

אז מה אתה מצפה ממני לעשות בפועל?
נגיד שאתה נוסע באוטובוס עמוס בחורף ויש מזגן על חום ובחוץ כפור אימים. אתה חולה ונוסע לקופ"ח. פתאום מישהי פותחת חלון לידך ורוח קפואה נכנסת פנימה. ואז קם מישהו ואומר לה, לשוררת, "סליחה, את יכולה בבקשה לסגור את החלון? נכנסת רוח קפואה ואת לא היחידה כאן באוטובוס"
מה אתם אומרים? יש כאן ביטול או שזה בסדר? הוא צודק או לא?
התשובה היא שזה בכלל לא משנה אם הוא צודק או לא? הוא ודאי היה מנומס יחסית ולרוב האנשים זה נראה נורמלי לחלוטין לבקש דבר כזה אבל למעשה הוא ביטל אותה לחלוטין בדבריו.
למה? כי הוא בא "בשם" הצדק או "בשם" הרוב.
אז מה? להתעלם? ודאי שלא. אם הוא היה אומר לה "סליחה גברת, קר לי מאוד, האם תוכלי בבקשה לסגור קצת?" זה היה בסדר גמור מבחינתי. לא ביטול ולא כלום. במקרה הזה היא יכולה להתחשב בו או לא, אולי היא תסביר לו שהיא מפחדת להדבק ממחלות או שתכף היא סוגרת ואם זה בסדר היא תפתח עוד הפעם בעוד 5 דקות לאוורר קצת.
אתם מבינים את ההבדל?

לסיכום
נדמה לי שאנחנו חיים בדור שנעשה מאוד רגיש לביטול הזה, לכפיה הסמויה הזו, לצדקנות. למה? כי מערכות היחסים צריכות להשתנות. הנביא הושע בפסוק יח' כותב כך: והיה ביום ההוא נאום ה', תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי. מערכת היחסים בין עם ישראל לקב"ה עולה למדרגה אחרת, בוגרת יותר, של איש ואשה ולא של בעל ואשה. נשים מזהות מקילומטרים גברים שמונעים מהרצון לשלוט וגברים גם הם, קולטים את הנשים הללו ובורחים. קחו כל זוג נשוי שהתגרש ותראו את מה שדיברתי עליו.
דרושה מדינה שמכבדת מקומו של כל אזרח ולא מבטלת אותו עם חוקים דרקוניים. דרושה דתיות חדשה בעם ישראל, יותר אוהבת ממפחדת. דרושה זוגיות חדשה בעולם, שעושה מקום אמיתי לצד השני לחיות לידי כמו שהוא. אם הקב"ה מוכן להפוך להיות אחד כזה עבורנו, גם אנחנו צריכים להיות מוכנים לתת את זה לאחרים. ואם לא לכולם בבת אחת, אז לפחות לאשתי. ואהבת לרעיתך כמוך.

קורסים מוקלטים של משה שרון בנושא זוגיות | הספר זוגות זוגות | להשתתף כזוג בקורס הבא של משה