זוגיות לפני ואחרי חתונה

מתוך עבודתי עם זוגות לפני ואחרי החתונה והיכרות רבת שנים עם רווקים נצחיים הגעתי למסקנה שרבות החתונות שלא יוצאות לאור מהסיבות הלא נכונות. מאמר זה יסקור את מהות הגבר והאישה בקצרה ויביא את הטעויות המחשבתיות הנפוצות שגורמות לרווקים לא להתחתן.

הרב קוק כותב כך: קלקולי החיים באים כשהאיש רוצה ללבוש בגדי אישה לגדול מאליו כצמח השדה והאשה חפצה ללמוד ולכבוש. יבואו ימים ויחזיק כל מין במידתו ואז יהיה לנו מין אנושי ממוזג שהטבע הבריא מצד האם ורוחו המחפשת של האב שניהם יכללו את יופיו. הרב קוק אומר שכל הבעיות בין בני זוג או טרם הזוגיות נובעות כתוצאה מזה שגבר לא עושה את תפקידו כגבר ואשה לא עושה את תפקידה כאשה. התבלבלנו.
אז מה תפקיד הגבר ומה תפקיד האשה? האם במאה ה-21 עדיין יש להם תפקידים שונים?

תפקיד הגבר ותפקיד האשה
אז לפי הפמיניסטיות אין שום הבדל, אבל אם מסתכלים מבחינה רוחנית, זכר ונקבה הם הפכים מוחלטים, כותב זאת ספר הזוהר (פרשת לך לך) כך: וכשמגיע את הזיווג שלהם הקב"ה המכיר את הזכרים והנקבות של אלו הרוחות ונשמות הוא מחבר אותם כמו שהיו בתחילה מטרם שבאו לעולם ומכריז עליהם בת פלוני לפלוני וכשמתחברים נעשו שניהם גוף אחד ונשמה אחת והם ימין ושמאל כראוי. שהזכר הוא חלק הימין של הגוף והנשמה והנקבה חלק השמאל מהם.
כדי להבין את דבריו של הזוהר עלינו להסביר מה הכוונה ימין ושמאל בנפש האדם ומה הכוונה ימין ושמאל בבריאה.
הקב"ה שברא את העולם הוא נקרא ימין, משפיע, טוב ומטיב. ומתוקף רצונו להיטיב ברא כלי שיקבל ממנו. הכלי הזה הוא אותה נשמה שאנחנו תוצאה ממנו. האדם הוא למעשה מקבל את אותו השפע מאור ה'.
לפני הבריאה, הנברא והבורא היו אחד. לא הפכים, לא בפירוד, לא בפער בין אחד לשני אלא הכל היה אחד. כותב הארי הקדוש דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות אבל פתאום, מתוך המציאות היחידה נוצרו שני הפכים – נותן ומקבל. זו המהות של כל הבריאה. הקב"ה ברא מציאות דואלית ובתוך המציאות הדואלית הזו אנחנו חיים. מה זו המציאות הדואלית? פלוס ומינוס. כמו בחשמל או באטום, או במזג האוויר. בכדי שידלק אור צריך לחבר בין פלוס למינוס. כדי שיהיה חיבור בבריאה צריך כל הזמן לחבר. חיבור יוצר חיים, מצווה עפ"י חז"ל נועדה לחבר, מלשון צוותא, גם ברכה היא חיבור כמו ברך שמחברת בין החלקים. כל מה שהיהודי עושה זה לחבר בלי הרף.

הפכים? אנחנו דווקא די דומים...
גם גבר ואשה הם הפכים שנוצרו על ידי הקב"ה. מיהו האדם? זכר ונקבה ברא אותם. גבר – אשה, משפיע – מקבלת. זה נקרא גם זכר ונקבה. זכר זה חלק המשפיע (כנגד הקב"ה) נקבה זה החלק המקבל (כנגד הכלי). הוא משפיע היא מקבלת.
מה הוא אמור להשפיע לאשה? את כל מה שהוא מתחייב בכתובה: שארה, כסותה, עונתה, לדאוג לה, לפרנס אותה, בטחון, תשומת לב, אהבה, הקשבה וכו' וכו'.
מה היא צריכה לקבל ממנו? הכל.
מה היא צריכה לתת לו? לפי הכתובה. שום דבר. כל מה שאשה עושה לבן הזוג שלה זה למעשה בהתנדבות מלאה... הוא זה שצריך להשפיע. זה התפקיד שלו מטבע הבריאה. הוא משפיע והיא מקבלת. כך גם נוצרים חיים. היא לא משפיעה לו והוא מקבל ואז נוצר תינוק. הוא זה המשפיע לה. לה יש כלים לקבל את השפע הזה ואז כשהזרע מתקבל אצלה נוצרים חיים. בשפת הקבלה אומרים שהוא מביא את הלובן והיא מביאה את האודם וכך נוצרים חיים. לא ראינו שמפלוס ופלוס נוצרים חיים לא ראינו שממינוס ומינוס נוצרים חיים.

עירבוב המינים
הרב קוק אמר לנו שקלקולי החיים באים כשאיש רוצה ללבוש בגדי אישה והאישה רוצה ללבוש בגדי גבר. זאת אומרת שכשהגבר לא מבין שהתפקיד שלו להשפיע, לתת. הרי איך תהיה כאן מערכת יחסים? הוא חושב שמערכת היחסים צריכה להיות שהוא נותן לה והיא נותנת לו. טעות!. הוא נותן לה והיא נותנת לגוזלים. בכל גבר יש גם זכר וגם נקבה ובכל באישה יש גם זכר וגם נקבה. כמו יין ויאנג - מה החלק הנקבה של האשה? הצורך שלה לקבל ממנו מה החלק הזכרי של האשה? הצורך שלה לתת לילדים. איפה חלק הזיכרי של הגבר? מול האשה. איפה החלק הנשי של הגבר? מול הקב"ה.
העבודה של הגבר.
העבודה שלי, כגבר, מול הקב"ה דומה לעבודה של האשה שלי כלפי בעלה. זו עבודה מקבילה. יוצא כך שאם אני גבר ואני אדם מאוד רוחני ואני עושה עבודה רוחנית אבל אין לי נקבה להעביר אליה את השפע, יוצא שאני כמו כלי שמתמלא ומתמלא עד שנסתם וזהו, קוראים לזה בקבלה "נוצרות קליפות" ושום דבר טוב לא יוצא מזה. ברגע שיש לך אישה - כל השפע שהקב"ה נותן לך מייד עובר לכלי ראוי. דוגמא פשוטה: רווק עובד לפרנסתו ומרוויח 10,000 ₪ אם אין לו אישה ומשפחה מה הוא עושה עם הכסף? קונה גלשן, קונה שטויות. משקיע בקליפות. ברגע שיש לו אישה כל מה שיש לו הוא מעביר אליה. קדושה. לזה קוראים קדושה. וכל מה שהיא מקבלת לעצמה היא מקבלת? חס ושלום – הלאה לילדים. זו מערכת של קדושה. כך המערכת הרוחנית פועלת.
מה קורה בדורנו, כשהגברים רחוקים מלמלא את תפקידם כזכרים? הגבר מסתכל על האשה ובודק אותה בכל מיני מדדים לא רלווטנים בכלל.
יש שתי שאלות שגבר צריך לשאול את עצמו לגבי המיועדת:
א. האם היא אוהבת להיות הכלי שלו? להיות כלי שלו פירושו של דבר, שהיא אוהבת לקבל את מה שבא ממנו, היא שמחה לקבל את מה שיוצא ממנו, את המקצוע שלו, את הנתינה שלו. כי אם היא לא שמחה לקבל מה שבא ממנו אז הוא ירגיש מסורס, מדוכא. ברגע שגבר מרגיש שאשתו אוהבת את מה שיוצא ממנו הוא בשמיים. הוא בעננים. זה מה שגבר צריך לבדוק באשה. זה אחד.
ב. האם היא יכולה להיות לי עזר לתיקון שלי? כי נשאלת פה עוד שאלה. בשביל מה בכלל לחבר בין גבר ואישה? כתוב, שמאז שהקב"ה סיים לברוא את העולם הוא יושב ומזווג זיווגים וכתוב קשים זיווגים לפי הקב"ה. למה קשים? מה זה כל כך קשה? לנו זה קשה. אבל להקב"ה?

מסביר ספר הזוהר שלפעמים האדם לא ראוי לקבל את בת זוגתו האמיתית משורש נשמתו. בינתיים צריך לזווג לו מישהי אחרת ולה מישהו אחר. עד שיהיה ראוי. אולי עוד 20 גלגולים. וזה שאני מתחתן איתו. הוא לא משורש נשמתי. אז רגע אז החתונה הזאת לא טובה לנו? התשובה היא החתונה הזו טובה מאוד. מכיוון שהקב"ה מזווג לאדם לפי מעשיו יוצא חוק פשוט - שברוב המקרים גבר ואשה מקבלים את התיקון אחד של השני. זאת אומרת – הם מקבלים עבודה של תיקון. כתוב בבראשית: לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו. מה פירוש עזר כנגדו? אומרים חז"ל – זכה – הופכת להיות לו לעזר, לא זכה – נגדו. זכה זה כמובן מלשון הזדככות ועבודה על האגו ולא מלשון זכייה בפיס.
ואני אומר עזר כנגדו - היא עוזרת לו כשהיא נגדו. מה זאת אומרת כשהיא נגדו? כשהיא מראה לו את העבודה שלו.
למשל, אשתי פעם שמעה שיעור שלי ואז היא שולחת לי הודעה בטלפון "דברים יפים אתה אומר בשיעור, בעלי היקר - מתי תתחיל ליישם בבית?"
גבר רגיל מתעצבן וצועק עליה "מה את שומעת שיעור כדי לבוא אלי בטענות? תלמדי בשביל עצמך". אבל גבר שזוכר שהאשה שלו היא תיקון יתן לה חיבוק ויגיד לה "אשתי היקרה איזו צדיקה, זה בדיוק מה שאת צריכה לעשות". אני מרצה בכל מיני מקומות, כולם חושבים שאני איזה צדיק. ומי יודע את האמת לאמיתה? כמובן שרק אשתי. אם אשתי לא תעזור לי לעשות את התיקון ותראה לי מי אני באמת ומה העבודה שיש לי - איך אדע מה לתקן?
כשאני פגשתי את אשתי שתחיה, פעלו בי 2 שתי כוחות:
א. כוח אחד שאמר - אתם לא מתאימים. מה הקשר בכלל? ואנחנו באמת לא מתאימים.
ב. כח שני שאמר - היא נכונה לך בדיוק. לא מתאימה, נכונה. מה ההבדל? מתאימה זה באגו. לא מתאימה פירושו אצלנו "זה לא בא לי טוב באגו. לא רואה מה ייצא לי מזה" בשאלה האגואיסטית הזאת אין לי מספיק תשובות. זה הפירוש של לא מתאימה, היא גבוהה מיידי. אוף, כמה שטויות.
מה ההבדל בין לא מתאימה לבין נכונה? נכונה פירושו, שלמרות שהיא לא מתאימה ולמרות שהיא לא מתוקה במובן הזה שזה מתוק להיות איתה. כמו שהכרת בסוגים אחרים של מערכות יחסים או כמו שראית בסרטים בהוליווד.
אומרים חז"ל מה מלח ממתק את הבשר כן ייסורים מזככין את הגוף. אדם בא לעולם כדי לעשות תיקון לא כדי לשחק. מה יעזור לו לעשות תיקון? סוכר? לא. מלח. למה חז"ל לא אומרים "מה סוכר ממתק את הגוף"? סוכר אמור להיות מתוק לא? בכך הם מגלים לנו סוד שכשבאים להכשיר את הבשר מכשירים אותו במלח והבשר נעשה מתוק. בחיבור בין המלח לבשר נהיית מתיקות. זה לא שהמלח מתוק, אלא החיבור יוצר את המתיקות. זאת אומרת מי זאת אשתי? לא זאת שבאה לי במתוק אלא, זאת שבאה לי במלח. מה נכון לי ולא מה מתאים לי.

גבר ללא אישה
חז"ל כותבים שאדם ללא אשה שרוי בלא ברכה, בלא שמחה וכו' ולמה לא טוב היות האדם לבדו ? כי לא יכול לעשות את התיקון שלו, לא יכול להתקדם. יכול ללמוד 40 שנה קבלה, אם הוא לא נשוי זה לא בדיוק התקדמות רוחנית. איך מתפתחים רוחנית? פתאום יש לי איזו בעיה בעבודה, או יש לי מבחן בעבודת המידות שלי, פתאום אשתי אומרת לי ככה וככה. כל רגע בעצם בא משהו אחר ומפיל אותי. בעל הסולם קיבל ללימודים אצלו רק תלמידים שהי גם נשואים וגם עובדים. הוא היה אומר - הקב"ה רוצה לקדם אותך, לעזור לך, אבל אין לו דרך מי לשלוח לך מצבים. אם אין לך בוס ואין לך אישה איך יקדם אותך? באוויר? העבודה האמיתית מתחילה בפנים בתוך הזוגיות.

קצר בין פלוס למינוס
וצר לי להגיד את זה. יש זוגות שממחישים לי את המשפט איש ואישה זכו שכינה ביניהם לא זכו אש אוכלתן. יש זוגות שרומסים אחד את השני בכל רגע, ממש אש שורפת. למה? כי כשמחברים בין הפלוס למינוס לא נכון נהיה קצר, כמו בחשמל. ובגלל זה גם כמות המתגרשים האינסופית שרק עולה ועולה. ובגלל זה גם כמות הבדיחות. רווקים בחברה הישראלית שומעים כל היום בדיחות על כמה עדיף לא להיות נשוי. שנשוי שזה סיוט מתמשך. לדוגמא? שלמה המלך אומר מצא אישה מצא טוב. מה הוסיפו לזה? לא מצא עוד יותר טוב.
עוד בדיחה ששמעתי, שמישהו שואל את חבר שלו - מה שלום אשתך שתחיה? אז החבר עונה לו - שאשתך תחיה...
שאלו פעם את ישראל קטורזה איך אתה מסכם 20 שנות נישואין. ענה להם 20 שנה כמו יומים? מה זאת אומרת כמו יומיים? ענה להם: כמו יום כיפור ותשעה באב.
או הבדיחה הזאת - למה קוראים לירח דבש ירח דבש? למה רק חודש? שחודש אתה אוכל דבש ואחר כך הדבורים עוקצות אותך כל החיים.
נו, זה היחס לזוגיות בין אלה שלא מבינים מה זו זוגיות בכלל. מה זה זוגיות? ואיך זוגיות יכולה להיות אורות בבית? כתוב מאז שחרב בית המקדש השכינה לא שורה אלא בין בני הזוג וכשמחברים נכון בין פלוס למינוס - אור בבית, אהבה, אהבה שרק גדלה ומתעצמת. לעומת זאת כשמאבדים את המקור, כשלא חושבים נכון. כשמשופעים מהסביבה במקום מדעת תורה. אנחנו נשארים עם הבדיחות.

צריכה להיות משיכה?
עכשיו תשאלו – אבל רגע, אם אשתך, בנוסף לזה שהיא תיקון עבורך, בנוסף, גם לא היית נמשך אליה בכלל. אפס משיכה. עדיין היית מתחתן? והתשובה היא לא. למה? כי צריכה להיות נשיאת חן. זאת אומרת מצד אחד כח שבי אומר זה לא מתאים. מצד שני יש כח אחר שכן נמשך לשם. גם כח הנכון וגם כח הנשיאת חן. יש משהו שכן נוגע. כן מושך שם. למה? לא יודע. משיכה לא קשורה לחלוטין במראה חיצוני. אחרת אי אפשר למה היא התחתנה אתי... בכלל, אצל נשים זה שונה מאשר אצל גברים, עניין המשיכה, אם הם מרגישות את החוזק של בן הזוג שלהם, מרגישות שיש לו חוזק פנימי, הן נמשכות אליו. דוד ברוזה שר: "חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו הסלע" זה בעיני מסמל יותר מכל את הכמיהה של האישה כלפי הגבר שלה. אם היא מרגישה את הסלע שבו, גם אם הוא קרח או שמן היא תתחתן אתו.

אז מה הבעיה?
מכאן אנחנו מבינים שהדרך שבה אני מסתכל על נשים וקובע האם היא נכונה לי או לא. לא תמיד מדוייקת. לא תמיד נכונה. לא תמיד מובילה אותי למקום הבא. ואני כאישה מסתכלת על גבר ובמקום להסתכל על העיקר אני מסתכלת על כל מיני דברים טפלים ומפספסת.
אצטט כמה משפטי חכמה שאני שומע מרווקים ורווקות ואתייחס אליהם בתקווה שחלק מהמשפטים יגעו בכם ואולי יעזרו לכם לבחור מחשבה אחרת במקומה.

מחשבה מספר 1 - מה לא בסדר בי שעדין לא התחתנתי. והוא? מה לא בסדר בו?

היא יושבת בדייט עם משהו ובמקום לשאול את עצמה מה השיעור שאני צריכה ללמוד מהאיש הזה? אולי בדרך לבן הזוג שלי גם אם הוא לא מוצא חן בעיני יש לי שיעור שאני צריכה ללמוד. במה היא עסוקה? הוא בן 38... למה הוא עדין לא התחתן? בטוח משהו לא בסדר אצלו...
אמרה לי מישהי בת 34 שאבא שלה אמר לה - עדיף להיות גרושה בת 34 ולא רווקה בת 34. למה? כי לפחות מישהו רצה אותך. ברור לכם שהמחשבה הזו מעוותת לחלוטין?
ומה לא בסדר בי שעדין לא התחתנתי?
הכל בסדר בך. הקב"ה רוצה להעביר אותך שיעור מסוים בדרך לחתונה. לא רק שהכל בסדר את גם צריכה להודות לקב"ה שעדיין לא התחתנת. כי אם היית מתחתנת בלי לעבור את מה שאת עוברת עכשיו, יכול להיות שזה היה נגמר רע. אם לא התחתנת קודם כל תגידי תודה. את כן יכולה להגיד אולי לא התאמצתי מספיק? אני אתאמץ יותר. אולי יש איזה עוד אתר שלא נרשמתי אליו ואני רוצה להרשם אליו? זו מחשבה נכונה. יש מקומות שמסתובבים בהם כל הזמן רווקים ורווקות, אני צריכה להגיע לשם.

מחשבה מס' 2: אני צריך להתאהב בה בכדי להיות בטוח אם זאת היא. וזאת לא מרגשת אותי. מי אמר שאתה צריך להתאהב בה? בדברי חז"ל זה כתוב? איפה זה כתוב שאתה צריך להתאהב בה? שאתה צריך להתרגש ממנה? אהבה אמיתית לא בהכרח מתחילה בזיקוקים.
בקבלה אומרים שההרגשה הזאת מתקבלת אצל האדם כשהוא מושך אורות דרך הקליפה, שהוא מחפש ריגושים ולא אישה. זו לא עבודה. הרי אמרנו מה זאת אישה? אישה זאת עבודה! מי שחושב שאישה זה כיף הוא לא בכיוון. זה גם כיף... ברור... אבל כתוצאה מעבודה. המתיקות נובעת מהעבודה לא מזה שהיא מתוקה. היא לא צריכה להיות מתוקה. היא צריכה לעזור לך לעשות את העבודה. ואם אתה בכיוון הנכון במחשבה הנכונה אז ההתאהבות זה לא נושא משמעותי עבורך. "אני צריך להתאהב בה כדי להיות בטוח שזאת בדיוק היא". ואולי לא תתאהב באף אחת? ואולי אתה מפריע לעצמך להתאהב?
וידוי: לקחתי את אשתי לצימר בצפון בכדי להציע לה נישואין. יום חמישי עבר – לא הצעתי, יום שישי עבר – לא הצעתי, יום שבת עבר. חזרנו, ולא הצעתי לה נישואין. ותשאלו למה? יש חוק בפסיכולוגיה שאומר שברגע שיש רגש חזק מסוים הוא עלול לנטרל את כל שאר הרגשות. לגברים כשהם צריכים להחליט על הדבר שנקרא חתונה, יש רגש אחד מאוד מסוים שמשתלט עליהם. קוראים לו פחד. וכשהפחד מנענע אותך אין סיכוי שתרגש אהבה. דווקא כשיש בה משהו והיא כן נכונה לך אז מתעורר הפחד באמת. וכשמתעורר הפחד אתה לא תתאהב בה גם אם היא האישה הכי מדהימה. ואתה לא תתרגש ממנה, גם היא תהיה הכי מרגשת בעולם. למה? כי הפחד משתלט עליך. ולכן המחשבה הזאת והחיפוש אחרי הריגוש הוא לא רלוונטי. כמה זוגות אתם מכירים שהכירו והיו ביניהם ניצוצות וריגושים וכוכבים ואחרי חצי שנה התגרשו? כי נעלם הריגוש. וכשנעלם הריגוש מה עושים? והריגוש נעלם כמעט תמיד, ככה מספרים.
שמעתי הרצאה של מומחה לזוגיות שאמר כך: אישה לפני שמתחתנת עם בעלה יש לה משאלה פנימית שהוא ישתנה בעיקר באופי. גבר לפני שמתחתן עם אישה יש לו משאלה פנימית - שהיא לא תשתנה בעיקר ביופי. באים אחרי 20 שנה ורואים ששתי המשאלות לא התגשמו - הוא לא השתנה והיא כן השתנתה. פלא שהריגוש נעלם?
דוגמא שנייה: התחתנת עם אישה, כל המהות שלכם הייתה אחד עם השני . הוא אוהב אותה היא אוהבת אותו. האישה נכנסה להריון. עברה שנה נולד ילד. לפני כן היית מס' אחד אצלה. ברגע שנולד הילד התדרדרת למקום 1306. היא לא רואה אתך ממטר. למה אני אומר את זה? כי רווקים בדייטים לא מסתכלים על הפרופורציות הנכונות. האם יש הבדל בין להגיד "המטרה שלי היא למצוא בית". לבין להגיד "אני חי בבית במושב X במקום X 120 מטר ויש לנו גינה"? האם יש הבדל באמירה? התשובה היא כן. כי באמירה הראשונה אני לא מדבר על המטרה אלא על האמצעי בדרך למטרה. למצוא בן זוג זו לא מטרה. למצוא בת זוג זו לא מטרה. זה אמצעי בדרך למטרה שהיא הקמת משפחה ותיקון. לכן כשהאדם אומר את המשפט שאני צריך להתאהב בה כדי להיות בטוח שזאת היא. היא לא מרגשת אותי , הוא לוקח את האמצעי והופך אותו למטרה. פלא שהוא לא מתחתן?

מחשבה מס' 3: לא מצאתי את בן הזוג שמתאים לי עדין.
יכול להיות שזה נכון אבל גם יכול להיות שהוא היה שם ואני לא הייתי בשלה. יש חוק בקבלה שאומר שאין אור בלי כלי. והחוק הזה קובע. שיש שפע של אור במציאות ומי שמכין כלי. רצון נכון יקבל את האור. מי שחושב שיש דבר כזה שהנברא מכין כלי ואין אור מקטרג על כל המציאות של הקב"ה. אם מישהי אומרת "אני רוצה והקדוש ברוך לא שולח לי", הרי היא מקטרגת על הקב"ה. כי אם אין אור זה סימן שאין כלי. וצריך ללמוד איך לעשות כלי. כי זה שאדם אומר אני רוצה. הרבה פעמים זה עטוף בהרבה דמיונות. או שהוא רוצה ויצר תנאים על תנאים, הגבלות על הגבלות. הוא לא אומר "שלח לי את הזיווג כמו שאתה רוצה כדי שיעזור לי לעשות את התיקון". אלא היא אומרת "שלח לי בחור גבוה וחמוד, עם עבודה מסודרת, שגם הולך בדרך רוחנית, לא מתוסבך מדי ולא קירח" היא בעצם אומרת לקב"ה "אתה לא יודע מה טוב לי. אני יודעת יותר ממך מה טוב לי.
שמעתי פעם על אחד שבא לרב שלו וסיפר לו שהוא במצב קשה ואין לו כסף ואני מבקש ממך שתעזור לי ואני צריך בית וכו'. כשהוא סיים את דבריו, הרב אמר לו. תשמע אתה מאוד מאוד מודע למה אתה צריך, שאלת פעם בשביל מה צריכים אותך? וזה באמת ככה, הקב"ה מחייה אותך, מנשים אותך ואתה כל היום בטענות ודרישות כי לומר "לא מצאתי את בן זוג המתאים לי" פירושו "אני יודעת מה מתאים לי ואני מחפשת את המתאים ולא הנכון".
יש משפט שאומר שאהבה לא דורשת משני אנשים להסתכל אחד על השני אלא להסתכל יחד לאותו כיוון. השאלה לא אם הוא מתאים לי או לא, כאלו אני מושלם וצריך משהו שיתאים לי, לא! אלא האם שנינו יכולים ללכת יחד לאותה מטרה? האם לשנינו זה הדבר נכון? זה לא אותו דבר. מתאים לי פירושו "יש שם בחוץ גברים, חלק מתאימים לי חלק לא מתאימים לי". מחשבה לא נכונה. וככה בינתיים עם השנים הרווקה הזו בונה אגו יותר גדול. ואחרי כמה שנים שמגיעה איזושהי זוגיות, היא לא יודעת מה לעשות עם זה. גברת, זה לא פאזל שצריך לבוא מישהו למלא לך את הצרכים שלך. אלא שנינו ביחד מסתכלים לאותו כיוון נכון.
אני מתרברב כאן אבל האמת היא שלא היה לי את הכוחות והשכל לבחור באישה שנכונה לי לבד. היה לי רב שבאתי אליו עם מישהי מתאימה והוא אמר לי לא! ובאתי אליו עם אשתי והוא שמח. והוא עזר לי לעשות את ההכרעה הזאת.

מחשבה מס' 4: שמעתי רב שאמר שהרב אמר שיש אנשים שהתיקון שלהם זה להיות לבד? זה משפט חדש. האמת, יכול להיות. יכול להיות שיש אנשים שיש להם איזשהו תיקון להיות לבד. מה אני מבין בגלגול נשמות? אבל איך אני יכול לקבוע שאני כזה? איך אני יכול להרים ידיים? כל מה שביכולתו של האדם לעשות עליו לעשות. עד יומו אחרון ולא יתייאש.

מחשבה מס' 5: בשביל מה בזבזתי את הזמן על הדייט הזה? כמה אפשר? אני מבין את התסכול אבל יש תורה שקוראים לה תורת ההסתברות והיא טוענת ככל שהאדם מנסה יותר יש יותר סיכויים שיצליח. ושככל שהאדם אופטימי יותר לגבי הסיכויים שלו. זה גם משפיע על הסיכויים שלו להצליח. אם האדם מגיע בחוסר אמונה לדייט, בחוסר חשק, אז מה הסיכוי? מי שלומד קבלה יודע שכל מה שקורה לאדם בכל רגע ורגע, הכל חלק מתהליך התיקון שלו. שמעתי על כמה מקרים שהגברת הכירה בחור מזעזע שלא רצתה בשום אופן. בסוף היא התחתנה עם החבר שלו.
אבל ברגע שאתה אומר בשביל מה פגשתי את האשה הזאת? פיספסת גם את ההזדמנות. ואם הקדוש ברוך הוא הפגיש אותך איתה יש לך שם שיעור. אתה צריך ללמוד שם משהו. ואתה עסוק בכל מיני מחשבות מעוותות.

מחשבה מס' 6: למה הם הכירו לי בחור כזה? זה מה שהם חושבים עלי? ההיא מהעבודה הכירה לי אותו. מה היא חושבת עלי כשהיא הכירה לי אותו? ככה היא מעריכה אותי. חברה שלה בסה"כ חשבה לנסות מה יכול להיות? ניסתה. במקום לקחת את הסיטואציה היא בוחרת להכנס לסרטים על גבי סרטים. "הנה כולם חושבים שאני כבר זקנה וחושבים שאני צריכה להתפשר וכו' וכו'." מחשבות לא רלוונטיות. חפשי מה הקב"ה רוצה להגיד לך. יש שם משהו שקשור לבן הזוג שלך, לחתונה שלך. וכשאת חושבת מחשבות לא רלוונטיות את מעכבת.
אז למה יש נשים חסרות מודעות, חסרות שכל, חסרות הכל והן מתחתנות? כי הקב"ה לא דורש מכל אדם אותו דבר. ככל שהאדם מחפש יותר אמת דורשים ממנו יותר. ככל שאדם מחפש יותר את הקב"ה דורשים ממנו יותר אמונה. דורשים ממנו לפעול יותר מעל הדעת.
אז למה יש עיכובים? אנחנו לא יודעים ממה הם נובעים. אני רק צריך להגיד להקב"ה תודה שאתה מעכב כי אם אתה מעכב סימן שאני צריכה ללמוד עוד משהו בדרך ותעזור לי ללמוד כמה שיותר מהר ולהיות ראויה לבן הזוג שלי
אשה שפוגשת גבר והוא נכון לה. אז היא בהכרח מרגישה? זה תלוי עד כמה היא אישה. אם היא אישה היא מרגישה. כי אישה מרגישה. אם היא לא מספיק אישה היא נכנסת לבלבול ופחדים של גבר כי פחדים בתחום הזה זה שייך לגבר.
ככל שאדם ייטיב להבין שהוא אוהב את עצמו ושבת הזוג שלו זוהי בדיוק התיקון שלו לצאת מהאהבה עצמית כך הוא ייטיב לצאת מהמקום שאוהב את עצמו וזאת עבודת חיים. יש לי עבודה כזאת כלפי כל העולם. אבל הביטוי הכי חזק זה כלפי האשה.

לסיום, קטע שקראתי בשם הרב גינזבורג לחתן וכלה. הוא כותב דבר יפה. חתן וכלה גימטרייא חסד ואמת. הוא כותב שיש סוד מאוד יפה:
הגבר הוא תכונת החסד, הנותן, והיא תכונת האמת. למה היא תכונת האמת? כי היא אומרת לו את האמת בפרצוף. אצל האישה מידת האמת זורחת. גבר הוא בטבע שלו מידת החסד והוא צריך לחפש איך בין כל האמת אצלה יש חסד. הוא צריך לחפש את נקודת החסד אצלה. את נקודת הנתינה שלה. ככה הוא יידע איך היא תהיה בתור אמא, איך היא תהיה בתור אישתו. נקודת החסד אצלה מראה שהיא לא רק קו שמאל, היא לא רק אמת. כמו שאליעזר בחן את רבקה.
ומה עם האישה? היא צריכה לחפש את נקודת האמת בתוך החסד שלו. כי שפע בצורה לא נכונה עלול להפוך להיות פשע. היא צריכה לחפש את מידה האמת אצלו. את מידת האמת בחסד שלו. שהנתינה שלו מופנית כלפי אמת ולא סתם כל מיני דמיונות שיש לו בראש. שהוא חושב לעשות כל מה שהחברים שלו מבקשים ממנו לעשות. זאת אומרת, ברגע שהוא מחובר לקו של אמת. זה קל לזהות . אדם שאין לו אמת החסד שלו מפוזר. אז גם אחרי שהוא יתחתן הוא יהיה כל היום עם חברים שלו. האמת היא שהוא צריך למצוא את הערוץ רק מולך. אשה חייבת לבדוק האם בתוך מידת החסד שלו והרצון שלו לתת יש אמת. ואמת זה מה שנותן את הכיוון לגבר. זה בדיוק העבודה שלו. מה הערכים שחשובים לו? לאן הוא צועד? מעבר לאיך הוא נראה, בן כמה הוא, ומה הגובה שלו, זו המידה הכי חשובה: מידת החסד שלו איך היא באה לידי ביטוי והכי חשוב איך הוא מנותב לאמת? אומרים בקבלה: הגבר הוא קו והאישה היא עיגולים. אז הקו שלו, לאן הוא מופנה? לאן מופנה החץ?

לסיכום
אחד הביטויים למשבר הרוחני של דורנו ואחד הביטויים לכך שאנחנו רחוקים מקדושה זו העובדה שנהיינו ככל הגויים גם במקום הזה. ונדבקנו במחלה שנקראת רווקות, ובמחלה השנייה שנקראת גירושים. אין סיבה מוצדקת. באמת שאין. צריכים רק ללמוד מה השורש וכך נפעל נכון ולא בדעות דמיוניות על מהי זוגיות.
זוגיות יכולה להיות או אינסוף פשוט. שכינה ממש. שמחה בבית כל היום, אורות, הרי זאת עבודה שצריך ללמוד אותה. ומי שמנסה ללמוד אותה דרך תוכניות בטלוויזיה לא ילמד אותה, ויטעה בזה. הדרך היחידה היא ללכת בדרך קדושה. ללכת בדרך הזאת שחז"ל סוללים לנו. ועל זה צריך להתפלל. על גלות השכינה. שככה זה בא לידי ביטוי. זה צער מאוד גדול לא להיות בזוג. זה צער אמיתי, והמתפלל על חברו נענה תחילה.

 תודה לאוריה גמליאל על הקלדת השיעור

הקורס זוגיות עכשיו לרווקים ורווקות

קורסים מוקלטים של משה שרון בנושא זוגיות | הספר זוגות זוגות | להשתתף כזוג בקורס הבא של משה