קבלה

לפני שנים רבות כתבתי מאמר שנותן 10 עצות לאנשים שמחפשים מורה רוחני / רב / גורו, איך לדעת אם מדובר בשרלטן או באדם נקי. 

מן הסתם מי שכותב מאמר כזה, ככל הנראה פגש רבנים אלו ואחרים, חלקם ראויים לתואר וחלקם פחות.

אבל רגע, מי אמר שלהתייעץ עם רב זה בכלל דבר חיובי?

ואולי זה מפריע לך ללכת עם האמת שלך?

אולי הרב יגרום לך לעשות דברים שאתה לא אמור לעשות ורק תסבול מהם?

ויתרה מזאת, גם אם יש לך רב וגם אם אתה סומך עליו, על יושרו וצדיקותו – מתי נכון לפנות? בכל שאלה איתה אתה מתמודד? באילו מקרים כן ובאילו לא?

עשה לך רב והסתלק מן הספק

מצד אחד, ודאי וודאי שאדם צריך להתייעץ עם רב. חשבו נא, ישנם רגעים בהם אנשים מתבלבלים, מתקשים לקבל החלטה וכו', מה יותר טבעי ורצוי מאשר להרים טלפון או להגיע לפגישה ולהתייעץ עם אדם שלמד רבות ושורשיו נטועים עמוק בתורה, במוסר ובהלכה?

חז"ל כבר יעצו לנו בפרקי אבות "עשה לך רב והסתלק מן הספק".

שאלו פעם את מורי ורבי מתי צריך להתייעץ עם רב, הוא ענה "רב הוא כמו מטריה, כשיורד גשם – משתמשים"

אם כך, אין שאלה. אתה נתקל בבעיה, התייעץ נא עם רב.

אלא שכאן הייתי רוצה לדייק ארבעה דיוקים חשובים. אקדים בסיפור:

סיפור שהיה כך היה: אחד מתלמידי של הרב מרדכי שיינברגר, דוד שמו, ליווה אותו לאחר תפילת שחרית בכותל, במעלה המדרגות אל ביתו שברובע היהודי. לתלמיד היו שאלות רבות אך הספיק לשאול רק חמש שאלות מתוכן. הסתובב אליו הרב ושאל אותו: אמור נא, דוד, האם לאדם הראשון בגן עדן היו רבנים? דוד לא הבין למה הרב שואל אותו שאלה כזאת, אך ענה "ודאי שלא". נכון, אמר הרב, הקב"ה נתן לו שכל, וגם לך הוא נתן שכל, אז למה אתה שואל רבנים?

תשובה מוזרה? מפתיעה?

אינני חושב.

כשם שנוכחותו של רב בחייך יכולה להיות דבר נפלא – כך נוכחותו יכולה להפוך לשלילית ומשתקת. 

מתי לא שואלים מספר 1 | כשאין ספק

אני מכיר כמה נשים שהתקשרו להתייעץ עם רב כלשהו לגבי גירושין. לכולן הוא אמר "אני לא יכול להגיד לך להתגרש לכן למרות שקשה לך – אל תיזמי את המהלך. חכי שזה יבוא ממנו". אין לי ספק שיש הגיון מאחורי האמירה, שהרי לעיתים אנשים מתגרשים ובאים לעצמם בטענות או סובלים מאוד מתוצאות המהלך.

בסופו של דבר כולן התגרשו אחרי שנים של סבל גדול מאוד. האם היה נכון במקרה הנ"ל לשאול רב?

שאלתי אחת מהן, אמרי נא, למה בעצם שאלת את הרב והקשבת לעצתו אם ברור היה לך שבעלך מעביר אותך התעללות רגשית קשה? למה לא סמכת על עצמך? הרי ידעת שאת סובלת סבל לא רגיל, מה גרם לך להקשיב לעצתו של הרב ולסבול במשך שלוש שנים נוספות כשברור לך שאין תועלת להישארותך שם?

יתרה מכך, הרב לא אמר לך שלא להתגרש אלא "שהוא לא יכול להגיד לך להתגרש", האם לא הבנת את הרמז?

אני בעד להתייעץ עם רב בדיוק כפי שנאמר בפרקי אבות – עשה לך רב והסתלק מן הספק. האם היה במקרה הזה ספק? לא ממש. היא בעיקר הייתה זקוקה לאישור חיצוני כדי לעשות את המהלך.

במקרה של ספק אמיתי, כשאדם לא יודע להחליט, הרי כדאי להתייעץ עם מישהו חיצוני. אך אם אין ספק? אם ברור לך?

מתי לא שואלים מספר 2 | כשאתה לא בטוח שתעשה מה שהוא אומר

אנשים בדורנו נוהגים לשאול רופא ואז לקבל חוות דעת שניה מרופא אחר. לעניות דעתי – במקרה של רב, זו טעות לנהוג כך. ישנה אמירה חסידית "מי שאין לו רב – הסיטרא אחרא היא הרב שלו". דהיינו שבסופו של דבר היצר הרע שלו הוא שעלול להוביל אותו בחיים. אם אדם שואל כמה רבנים ובסופו של דבר עושה מה שנראה לו, מה שמכונה בפי העם "הרב נח", אזי כל רעיון ה"עשה לך רב" התבטל מיסודו.

אני שואל את עצמי לפני שאני מתקשר – האם כל מה שיאמר לך הרב תעשה? אם התשובה חיובית אני מתקשר. אם התשובה שלילית – אני מבין שיש לי עוד בירור בנושא. אני שואל אותו אך ורק אם אני מתכנן ליישם את תשובתו ככתבה וכלשונה.

מתי לא שואלים מספר 3 | כשהשאלה לא בתחום התמחותו

שאלתי את מורי ורבי פעם אם להכין קליפים קצרים ליוטיוב על פרשות השבוע והוא ענה לי שטרם הגיע הזמן. כמובן שהקשבתי לעצתו. ונשאלת השאלה - האם הוא מבין ביוטיוב? הוא יודע בכלל מה זה יוטיוב? בטוחני שלא. אם כך, למה שאלתי אותו על תחום שהוא לא מבין בו בכלל? למה לא שאלתי מומחה למדיה?

התשובה היא שהוא מבין בי. לא הייתי שואל אותו מאיזו זווית לצלם וכמה זום לפתוח במצלמה. על פי תפיסתי הוא חד הבחנה לגבי ההתפתחות הרוחנית שלי ולכן הידע שלו ביוטיוב לא ממש משנה. הוא ענה בדיוק על מה ששאלתי.

באו נדייק את העצה: מורי ורבי איננו פוסק הלכה וכששואלים אותו שאלה הלכתית הוא מפנה על פי רוב לפוסק הלכה. כששואלים אותו שאלה אישית, על לימוד תורה, לימוד בישיבה, חיי משפחה וכו' אז הוא עונה.

יש רבנים שיש להם הסמכה נוספת שמכשירה אותם כמגשרים וכו' אך התשובה היא ברורה: לא כל רב יכול לענות על כל שאלה. כשצריכים טיפול בטראומה עדיף ללכת למטפל בטראומה וכשצריכים טיפול זוגי עדיף ללכת למטפל זוגי.

מתי לא שואלים מספר 4 | כשזקוקים לעבודת עומק / ליווי / טיפול

תמיד טוב לקבל עצה ממישהו שרואה את הדברים מבחוץ, אבל האם עצה היא מה שאתה צריך? רוב האנשים שאני מכיר לא זקוקים לעצה בד"כ אלא לטיפול וליווי. גם סגולות הן בד"כ סוג של "טריקים" קצרים ולא מחייבים. בד"כ אם מישהו זקוק לפרנסה והוא הולך לרב, הרב לא יעשה איתו תהליך מקצועי, פסיכולוגי או אימוני, לא ילווה אותו, לא יבנה איתו אתר אינטרנט ולא יעזור לו לצבור קהל לקוחות. הוא יאמר לו לקרוא את הספר "כד הקמח" שהוא סגולה לפרנסה. אני לגמרי בעד כד הקמח אך השאלה היא למה האדם זקוק. כשמישהי רוצה להתחתן והרב מייעץ לה לומר תהילים בכל יום, זו אחלה עצה, אבל אם היא מעוניינת לברר לעומק מדוע אף גבר לא מוצא חן בעיניה – שלא תפנה לרב אלא למטפל.

לסיכום:

א.      לפעמים "שאלת רב" מצילה אותך מהרבה התלבטויות ולפעמים "שאלת רב" יכולה להיות בריחה מעצמך ומהתמודדות.

ב.      למצוא רב שאתה סומך עליו זו משימה לא פשוטה אך גם כשמצאת - עליך להשתמש בקשר איתו ובעצותיו בתבונה.

נסיים במילתא דבדיחותא: נשאל פעם מורי ורבי "כמה רב אמור להיות זמין לתלמידים שלו?" וענה: "הכי זמין, השאלה היא כמה אנשים יודעים את זה"...

הספרים של משה שרון | עוד מאמרים של משה שרון | טיפים לבחירת מורה רוחני