פרשת נח

הימים הראשונים של השנה החדשה התחילו למעשה השבוע. הייתה הפוגה קצרה בין שמחת תורה לשבת בראשית, מה זה הפוגה? אפילו לא נשימה חטופה. בקושי נשמנו את הפרשה הגדולה הזאת ובום טראח והנה אנחנו כבר בשבוע של פרשת נח.

אבל השבוע הראשון בפועל של השנה מתחיל דווקא לא כל כך נח. קפיצת הראש לתוך המים של המבול, מגלה שאם אז נפתחו ארובות השמיים ונבקעו מעינות תהום רבה כדי להצביע על חסרונות הדור ההוא, אז את החסרונות של הדור שלנו לא מגלים ע"י מעינות תהום רבה וארובות השמיים אלא ע"י תהומות וארובות עמוקים וריקים...חללים ריקים וחשופים. וקפיצת ראש לתוך תהום כזאת היא לא חוויה מי יודע מה נעימה.

אז איך זה שאחרי השופר והסימנים המתוקים של ראש השנה, הסליחות, הוידוי, החרטה והתשובה של יום הכיפורים, הצל המגונן של הסוכה וכל עבודת הנפש שמראש חודש אלול ועד שמחת תורה, איך אחרי כל זה מגלים שבמקום מילוי באור יש חיסרון עצום? אולי כל זה קשור איכשהו לתיבת נח?

אני לוקח סרט מדידה וניגש לספריה. מותח את הסרט ומודד: אורך: 50 ס"מ. רוחב: 24 ס"מ. גובה:17 ס"מ. מביט ב-

20 הכרכים שאותם מדדתי, רושם לעצמי את המידות. בעצם, אני נזכר, מידת האורך לא מדויקת, חסר כרך אחד, הוא נמצא על שולחן העבודה. אני ניגש לשולחן, מתיישב, ופותח את הספר: "שכל הנאמר בנח ותיבה, רומז על שורשים שלמעלה באצילות. ובוא וראה, אף מהשיעור של התיבה שגם כן הוא כך".

ספר הזוהר. פרשת נח. המידות של התיבה. פתאום הדברים מתחילים להיות ברורים יותר.

מה משמעות המידות של הדברים שסובבים אותנו? אני מביט במדף הספרים. יחד עם הכרך שבו אני קורא כעת יש 21 כרכים. ביחד זה 52 ס"מ אורך. רוחב וגובה 24 ו-17. מידות פיזיות. לכאורה חסרות משמעות. מי יודע? אולי כן. אולי לא. אבל למידות התיבה, מסביר הזוהר, הייתה משמעות עמוקה.

המידות, כמו כל מה שמסופר על נח והתיבה, מסביר הזוהר, מרמז על השורש העליון בעולם האצילות. כן, זהו העולם שבו הכל עדיין אחד. אין פירוד. תיבת נח היא אי של אחדות בתוך עולם ששקע בתוך פירוד. היא צריכה להיות מעין קפסולה שתשמר את הדי.אנ.איי. הרוחני והגשמי של היקום. הרב אשלג מכנה זאת במאמר החרות "מצע", החומר הראשון שממנו מתפתחות ומתהוות כל צורות החיים על פני כדור הארץ. המבול אמור למחוק את כל החיים הקודמים. אבל זאת לא בריאה חדשה, אלא צורך ליצור לחומר הראשוני, ל"מצע", אפשרות להתפתחות טובה יותר. צריך ליצור לחיים בעולם סביבה טובה יותר שתביא את כל צורות החיים להתפתחות מושלמת.

לכן, המידות של התיבה מדויקות. בדיוק כמו למעלה. כי צריך לתת למציאות החדשה נקודת זינוק מושלמת.

קחו לרגע נשימה ארוכה: אלה מידות התיבה - אורך התיבה הוא סוד אור החכמה שנמשך מבינה, ולכן הוא 300 אמה, כנגד כתר חכמה בינה, 3 הספירות העליונות, ששיעור כל ספירה הוא 100. הרוחב הוא אור החסדים שמאיר בבינה בכל 5 ספירותיה – כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות. שיעור אור החסדים בכל ספירה הוא 10, וביחד כל 5 הספירות – 50 אמה. וקומת התיבה, הגובה, 30 אמה, מתייחסת לספירת הדעת שכוללת חכמה וחסדים יחד, גם כאן שיעור כל ספירה 10, והדעת מאירה לתיבה גם כן מ-3 ספירות ראשונות, כתר חכמה, בינה, ולכן גובה התיבה 30 אמה. כל זה יחד בונה את המוחין, השפע שמושפע בצורה מתוקנת, למלכות, השורש לעולם שלנו.

מסובך...נכון. האמת היא שהבנה אמיתית של המספרים האלה ובנין הקומה הרוחנית הזאת, דורשת לימוד מעמיק ויסודי. אבל לכל קומה רוחנית מורכבת כזאת, יש בסופו של דבר הסבר פשוט בעולם שלנו.

להסבר הזה קוראים אחדות. התיבה הייתה כלולה מהתלבשות של אור החכמה באור חסדים. אור חכמה זה למעשה שם קוד לכל השפע שהבורא משפיע לנבראים, ואור חסדים, הוא השורש למעשים הטובים שאדם יכול וצריך לעשות בפועל בעולם.

אבל, למה צריך שהשפע יתלבש במעשים טובים? בגלל חוק השוואת הצורה. כדי לקבל שפע גשמי ורוחני בצורה מתוקנת, אני צריך להיות משפיע. להיות דומה לתכונת ההשפעה של הבורא. במילים אחרות – כדי לקבל טוב מלמעלה, אני צריך לעשות טוב למטה.

המבול בפתח. התיבה מוכנה, בנויה לפי המידות. מבול מלשון בלבול. האם זה המבול ההוא, או המבול של ימינו?

הבלבול שלנו, המבול של ימינו, נובע מ-2 שאלות טורדניות של האגו שלנו: "מי" ו"מה". כשהן מצטרפות יחד, מסביר הרב"ש, נעשה צירוף - "מים" - וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ...

שאלת ה"מה" היא שאלת ה"מה העבודה הזאת לכם?" – מה פתאום אתה עובד קשה כל כך בשביל להשפיע לחברה, לזולת, למה שלא תשקיע בעצמך, תהנה מהחיים, תלך בדרך של השגיות, תחרותיות, נוחות אישית, כל מחלות העולם המודרני.

שאלת ה"מי" היא שאלת ה"מי ה' אשר אשמע בקולו?" – אתה מלמד את עצמך ש"ואהבת לרעך כמוך" זה ציווי אלוקי, זאת אומרת שזאת הדרך שבה צריך העולם להתנהל. ואז האגו מעמיד בפניך תמרור עצור – רגע, מה פתאום אתה עושה את מצוות ה'. מה איך הפכת למאמין גדול כל כך. אתה הרי רואה כמה צרות וייסורים יש בעולם, אז איפה ההנהגה הטובה שאתה מדבר עליה.

אז מה העצה נגד מבול הספקות הזה. איך אפשר לקיים חברה שיתופית, טובה, שמבוססת על ערבות הדדית, כשהגוף, האגו, הרצון לקבל, מתנגד כל כך?

העבודה של אלול ותשרי יצרה מסביבנו פוטנציאל רוחני עצום. כשיושבים בסוכה אנו מוקפים באור מקיף. ואילו ע"י נענוע ארבעת המינים אנחנו בונים בתוכנו אור פנימי. מה זה יכול ללמד אותנו? אור מקיף הוא הפוטנציאל הרוחני שלנו לשנה הקרובה כולה. לאחר כל העבודה של אלול ותשרי יושבים בסוכה ולא עושים שום דבר חוץ מלהיות מוקפים במצווה. אבל כדי ליישם בפועל את הפוטנציאל, את האור שמקיף אותנו, צריך לעשות פעולה, לנענע, לעשות תנועה.

החיסרון שמתגלה לאחר החגים הוא גילוי של ההסתר. "גילוי" ו"הסתר" הם שני הפכים. איך מגלים הסתר? הריקנות שמתגלה בתוכנו לאחר ההתעלות של תקופת החגים יוצרת השתוקקות לחזור ולהתמלא באור הזה, בשמחה הגדולה הזאת. החיסרון יוצר בתוכנו רצון לזוז, להתנועע, לעשות פעולות כדי מלא את הריקנות. החיסרון שמתגלה הוא הכלי המושלם, הוא מצביע ומלמד אותי מה בדיוק עלי לתקן. השאלות שעולות בתוכי מצביעות על האור שאמור להתלבש בתוכן. ככל שהשאלות עמוקות יותר, ככל שהחיסרון גדול יותר, הוא ממתין לקומת אור גדולה יותר. מה שחשוב זה לא להיתקע עם השאלה, אלא ליצור תנועה של חיפוש התשובה, של תיקון החיסרון.

איך עושים את זה?

אני מביט על המידות שרשמתי. אולי אלה רק מידות קטנות בס"מ של 21 הכרכים של ספר הזוהר עם פירוש הסולם. אבל יש בתוכם, בתוך 21 כרכי ספר הזוהר - 300 אמה אורך, 50 אמה רוחב, 30 אמה גובה. מידות טובות. זוהי תיבת נח של הדור שלנו. הנחיה עליונה לגבי הדרך לתיקון הלב. הבעש"ט מסביר ששלושת המידות של התיבה מצביעות על שלושת פרטי המציאות: עולמות, נשמות, אלוקות. הדרך היחידה לתיקון החברה עוברת דרך חכמת הקבלה, זאת ההצלה ממבול המים, זוהי הגאולה משאלות ה"מי" ו"מה". ההצלה הזאת היא אמונה מעל הדעת. אמונה שגם כשההשגחה מוסתרת היא קיימת, אמונה שגם כשהאגו מאיים לפוצץ את העולם יש בתוך כל אדם נקודה של רצון טוב. אמונה שהאור האלוקי מאיר בכל הנשמות ובכל העולמות, גם אם קשה ולפעמים אפילו בלתי אפשרי להבחין בכך. האמונה הזאת עוזרת לנו לתקן את המידות שלנו, לרכוש דרך התנהלות טובה ומטיבה עם הסביבה שלנו. לרכוש מידות טובות.

להאזנה לשיעור שמסר משה שרון על פרשת נח

 מאמרים נוספים של משה שרון | הספרים של משה שרון | עוד על ספר בראשית