בס"ד
פרשה עם שליחות | שופטים | משה שרון
רוצה להיות מלך?
פרשת שופטים מפגישה אותנו עם סוגיית ההנהגה, המלכות, ראשות הממשלה: "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא: רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה... לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (דברים יז').
מצד אחד "שום תשים עליך מלך" נשמע כמו מצווה וכך גם הבין זאת הרמב"ם, אבל לא כולם מסכימים עם טענתו, שהרי ברור שיש כאן איזו גערה נסתרת: כשאתה ממליך מלך – תיזהר במשנה זהירות, שיהיה צנוע, לא רודף כסף ונשים, ולא אחד שחושב שהוא "מורם מעם".
ובכלל, מדוע התורה כותבת "ואמרת ואשימה עלי מלך ככל הגויים", מלך הוא מנהג של גויים? ולא ברור כל כך - למה להזהר בהמלכת מלך? ואם ראש הממשלה אוהב את "החיים הטובים"? מה רע בזה?
לפני שנענה, דוגמא נוספת, הפעם מספר שמואל א' פרק ח': "וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו, ויתפלל שמואל אל ה'. ויאמר ה' אל שמואל: שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך, כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם."
שמואל הנביא היה הראשון בהיסטוריה שהמליך מלך - מדוע רע בעיני שמואל שעם ישראל דורשים מלך?
נדמה לי שהתשובה לכל השאלות ששאלנו עד כה היא עמוקה מצד אחד, אבל פשוטה להבנה מן הצד שני. והתשובה היא: מכיוון שמלך זה לא דבר אידיאלי עבור עם ישראל.
מדוע? מסיבה אחת מרכזית:
עם ישראל אמור להיות מחובר לקב"ה. "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד". הוא מלך מלכי המלכים עבורנו, ו"מלכותו בכל משלה". אדון עולם אשר מלך. כשממליכים מלך בשר ודם מעידים בכך שהעם בירידה, שנוצר ניתוק בינו לבין הקב"ה. משה רבנו לא היה מלך, הוא היה נביא. גדול הנביאים. נביא בשונה ממלך הוא כן מבטא מצב אידיאלי. מה ההבדל? אנשים לא מפחדים מנביא. ממלך מפחדים, יראים מעונשיו וכו'. אין לנביא צבא. אני יכול לא להקשיב לנביא. נביא לא תופס את המקום של הקב"ה אלא משמש רק כצינור, שליח למסריו. מלכות לעומת זאת עלולה להיות תחליף למלכות השם. איך? הרבה אנשים חושבים שאם הם עומדים בדרישות המדינה / המלכות אז הם "בסדר". אני משלם מיסים ומשרת בצבא – אז מה אתה רוצה ממני?
מכיוון שמלך הוא לא רעיון אידיאלי אז ירמיה הנביא מתנבא שלעתיד לבוא, בזמן הגאולה, לא יהיה צורך במתווכים, מורים, רבנים, מלכים: "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' - כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם."
ניתן לפשט את הרעיון ולשאול כך: האם משטרת התנועה היא דבר אידיאלי? ממש לא. האידיאל הוא שאתה תהיה השוטר של עצמך. שהקשר שלך עם המלך האמיתי – יהפוך אותך למלך על עצמך. בכביש ובכל מקום. את כל ה"מוסדות" הללו אנחנו נאלצים לקיים כי אנחנו קטנים ואגואיסטים, ובמבנה החברתי שאנחנו חיים בו – זה מסוכן. כמו שכתוב בפרקי אבות ג': "רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו."
אם כך – מהו מלך?
אם הבנו את הרעיון, נוכל להבין עכשיו את ההגדרה המדויקת של המושג "מלך" – מלך הוא מי שמולך על עצמו. מי שיש לו שליטה על עצמו במאה אחוז.
מכירים את האנשים שאומרים "אני חייב שוקולד", "אני חייב סיגריה"? הם לא מולכים על עצמם. אין בעיה שתאכל שוקולד, אבל למה אתה "חייב"?
שמואל לא רוצה להמליך מלך כי מבחינתו העם אומרים לו שהם עד כדי כך התרחקו מהקב"ה, שהם לא מסוגלים למלוך על עצמם, לשלוט ביצרם, אז הם צריכים חוק, כח חיצוני שיגיד להם מה לעשות. הקב"ה משכנע אותו להסכים, אבל לא בגלל שהוא טועה, אלא בגלל שהמצב קשה. בגלל ירידת הדורות. בגלל שהתרחקו מהקב"ה. זה מה שהשם אומר לשמואל: "כי לא אותך מאסו, כי אותי מאסו ממלוך עליהם". הם מחפשים בשר ודם להעריץ.
אנשי החסידות אומרים שמלך הוא ראשי תיבות "מוח, לב, כבד" – קרי, כשמוחו של אדם שולט על יצריו ומאווייו ולא ההיפך ח"ו - אז הוא מלך.
הדוגמא הכי טובה לדעתי היא צדיקים גדולים, שמאות אלפי אנשים, לפעמים מיליונים באים להתייעץ איתם, לפעמים בנושאים שהם לא מתמחים בהם. מדוע הציבור מבקשים דווקא מהם?
נדמה לי שרבי יהודה הלוי, כבר לפני 1200 שנה עונה על השאלה: "אמר הכוזרי: תאר נא לי איפוא מה מעשי החסיד אצלכם. אמר החבר: החסיד הוא האיש המפקד על מדינתו, הנותן לכל יושביה את לחם חוקם ומספק להם כל צרכם במידה נכונה והוא נוהג בכולם בצדק, לא יעשוק איש מהם ולא יתן לאיש יותר ממנתו הראויה לו. כי על כן הוא מוצא את כלם בשעה שהוא צריך להם נשמעים לו ממהרים להענות לקריאתו עושים ככל אשר יצוום ונזהרים מכל אשר יאסור עליהם.
אמר הכוזרי: לחסיד שאלתיך לא למושל.
אמר החבר: החסיד הוא הוא המושל, שהרי כל חושיו וכוחותיו הנפשיים והגופניים סרים אל משמעתו והוא מנהיג אותם הנהגה מדינית ממש" (כוזרי מאמר שלישי אות א).
ממש שיחה מצחיקה – מלך כוזר שואל על החסיד ולא מבין למה עונים לו על מלך. אבל זה הסוד של עם ישראל – המולך על יצרו, דהיינו הצדיק או החסיד – הוא המלך האמיתי.
אז למה הקב" ה נקרא מלך?
דוגמא: עץ ברוש – האם הוא ביטוי לדבר אלוקי בעולם הטבע? בודאי שכן.
האם יש לו שליטה עצמית? בטח. הוא עושה את תפקידו במאה אחוז. אפשר להגיד שהקב"ה שולט עליו, אבל אפשר גם להגיד שהקב"ה נתן לברוש את יכולת השליטה העצמית ברמה של הצומח, לכן הברוש לא פתאום מוציא תפוחים או מתחיל ללכת. השליטה העצמית שלו היא השליטה שהקב"ה נתן לו – מלכותו בכל משלה.
ומה איתנו בני האדם?
לנו עשה הקב"ה תרגיל. אנחנו היצור היחיד, שהקב"ה לא מולך עליו במאה אחוז. "ותחסרהו מעט מאלוקים", אנחנו היצור היחיד שהקב"ה מאפשר לו, מתוך בחירה חופשית ומרצון – להמליך את הקב"ה בעצמו על עצמו.
וזה הסוד של ראש השנה המתקרב אלינו – כל התפילות של ראש השנה עוסקות הרי בהמלכת מלך מלכי המלכים עלינו.
ההגיון הגס אומר: אם הקב"ה היה מלך כזה גדול אז הוא לא היה צריך שאני אמליך אותו. הוא מחליט. לא אני. כמו דיקטטור.
אבל האמת היא הפוכה. הקב"ה כל כך גדול, כל כך בשליטה עצמית, כל כך לא דיקטטור, שהוא נתן לי את הזכות להמליך או לא להמליך אותו.
נותרה רק בעיה אחת – ואם אני לא ממליך אותו? אז אני המלך?
תשובה: היצר הרע הוא המלך. לא אתה. כמו שאמר פעם אחד מגדולי החסידות, משפט מזעזע, ש"מי שאין לו רב, הסיטרא אחרא (יצר הרע) היא הרב שלו".
לסיכום:
להאזנה לשיעור שמסר משה שרון על פרשת שופטים
מאמרים נוספים של משה שרון | הספרים של משה שרון | עוד על ספר דברים
תגובות