לקפוץ למים | משה שרון

בס"ד

פרשה עם שליחות / בשלח / משה שרון

לקפוץ למים

פרשת בשלח מספרת על נס קריעת ים סוף. פרעה מתחרט ששחרר את עם ישראל ושולח את צבאו לרדוף אחריהם. עם ישראל עומדים במצב מפחיד: מקדימה ים, מאחור המצרים, והם שואלים את משה: אין מספיק קברים במצרים? למה הוצאת אותנו? בשביל שנמות במדבר?

למשה יש אמונה גדולה והוא מאמין שהקב"ה שעשה את כל הניסים עד כה, הכה את כל מכות מצרים ושיחרר אותם, יכול להציל אותם גם מהמצב הזה. הוא עומד מול עם ישראל ואומר להם בביטחון גמור: אל תפחדו. תיכף תראו מה הקב"ה יעשה. איזה נס עוד מצפה לכם. הוא בעצמו ילחם עם כל המצרים, אתם לא צריכים לעשות שום דבר.

ואכן, כמו שאנחנו יודעים, משה מנבא נכון. תיכף יקרע ים סוף לשניים, עם ישראל יעברו בו, אבל ברגע שהמצרים יכנסו אל הים ואחרון העברים יצא מהגדה השניה – טראח! הקב"ה יחזיר את הים לקדמותו ובא לציון גואל... פרעה וחילו טובעו בים סוף. בכל יום אנחנו אומרים שירה על הנס הזה.

אבל האמת היא שכל מה שהולך תיכף לקרות לא מעניין את הקב"ה. הוא שומע את משה אומר להם "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", עוצר את כל ההתרחשות, מתקן את משה ועושה תיאום ציפיות מחודש: "ויאמר ה' אל משה: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו".

משה אומר לעם ישראל, אל תפחדו, ה' יציל אתכם, שזה כמובן נכון, גם אני אומר לאנשים שיאמינו שישועת ה' כהרף עין, שהקב"ה יכול לקרוע להם את הים ברגע אחד. אבל הקב"ה אומר לעם ישראל ברגע הזה, ולנו בכל רגע ורגע: אתם רוצים נס? קפצו למים. מה אתם צועקים אלי? מה אתם עומדים ומתפללים בלי לעשות פעולות? סעו!

ומה באמת קרה? נחשון בן עמינדב נכנס אל המים, נחוש, עד ש"הגיעו מים עד נפש", כמעט וטבע, ורק אז הקב"ה עשה את הנס.

מבינים?

ברגע כל כך דרמטי מחליט הקב"ה להעביר לנו מסר לדורות: יהודי זה לא מישהו שסומך על הנס. יהודי, מצד אחד מאמין שבכל רגע הקב"ה יכול להושיע אותו, ומן הצד השני עושה כל פעולה אפשרית בכדי לשנות את המצב. קופץ למים.

זה לא חדש שאמונות שליליות של אדם יכולות להרוס לו את החיים. כאן מסתבר שגם אמונה חיובית יכולה. אתם יודעים כמה אנשים "מאמינים" אני מכיר, שהאמונה שלהם בקב"ה עוצרת להם את החיים? הם בונים עליו בזמן שהוא בעצם בונה עליהם!

רווקה בת שלושים ושמונה קנתה באלפי שקלים ספר מסוים שהוא "סגולה לחתונה". אז שאלתי אותה מתי בפעם האחרונה היא יצאה לדייט. התשובה הייתה: לפני 7 חודשים!

אז עניתי לה, שגם אם הקב"ה רוצה לעשות לה נס הוא לא יכול ולא רוצה. שהיא צריכה לעזור לו. לפתוח פתחים שדרכם הוא ישלח את הנס.

אתם יודעים מה הסגולה הכי טובה לפרנסה? למצוא עבודה.

אם מישהו חושב שיהדות זה מופע קסמים, שיקרא קצת את הרמב"ם... היהדות היא מאוד ריאלית! מחוברת לקרקע! זה לא מיסטיקה!

בעצם, לא חייבים את הרמב"ם. שרק יקשיב לקב"ה, שאומר למשה ולכל אחד מאיתנו: מה תצעק אלי? מה אתה רוצה ממני? תתחיל לנסוע! תתחיל לזוז!

לסיכום: יש אנשים שחושבים שהם שולטים בכל החיים שלהם והכל בא מהם. כמובן שזה לא נכון. מן הצד השני יש כאלה שחושבים שהכל מאת הקב"ה ולכן הם לא צריכים לעשות שום דבר. זה גם לא נכון. פרשת השבוע מלמדת אותנו שאמונה, תפילה וציפייה לנס אינן יכולות להחליף עשייה.

קפצו למים!

 

להאזנה לשיעור שמסר משה שרון על פרשת בשלח

 מאמרים נוספים של משה שרון | הספרים של משה שרון | עוד על ספר שמות

 


תגובות