פרשת כי תישא

בפרשת 'כי תשא' אנו פוגשים את אחד מהחטאים הגדולים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל: חטא העגל.

חז"ל משווים את עם ישראל לכלה שבגדה בבעלה בזמן החופה. בזמן שהקב"ה נותן לכם תורה אתם עושים עגל ומשתחווים לו?

אז כן, היינו יכולים לבוא בטענות לעם ישראל אלמלא היינו יודעים, שכל סיפור שמופיע בתורה הוא נצחי ולא היסטורי. דהיינו – גם היום אנחנו חוטאים בחטא העגל. זו עבודה זרה נצחית.

בכדי להבין כיצד החטא מתקיים גם בדורנו נידרש ללמוד שני מושגים קבליים מפורסמים: קו ועיגול.

קו פירושו – שיש סדר, שיש מדרגות, יש יותר ופחות, לפני ואחרי. למשל, אם אני רוצה לברך בבית הכנסת בברכת כהנים את המתפללים – אינני מורשה. למה? ואם אני רב גדול? תשובה: אתה לא כהן. יש כהן, יש לוי ויש ישראל. זה נקרא קו. כמו שכשנכנסים לחדר ישיבות והמשתתפים יושבים בשולחן מאורך, קווי, די ברור לך מי המנהל – הוא יושב בראש השולחן.

אתה רוצה לאכול חלב אחרי בשר? אין בעיה, חכה 6 שעות.

עיגול פירושו – שכולם שווים, שהכל אחד. שאין זה נפרד / גדול מזה. אם נכנסים לחדר ישיבות וכולם יושבים סביב שולחן עגול – אז מי בראש? איך יודעים מי מנהל את הישיבה?

כשהקב"ה נתן לעם ישראל את התורה הוא בעצם נתן לנו קו מאוד ברור. הוא אמר – זה מותר וזה אסור, את זה אתה יכול לאכול ואת זה לא. יש כהנים וזו עבודתם, אלו הבגדים שלהם, אלה הקורבנות וכו'. מציאות קווית לכל עם ישראל.

ודווקא במקום הזה, כשנותנים לך קו, אתה נבהל, כי מצד אחד יש סדר שזה נפלא אבל מהצד השני – מי רוצה שיגידו לו מה לעשות ומה לא? קו זה מגביל. אי אפשר לעשות מה שרוצים. לכן, לכל אחד מאיתנו יש חלק בנפש שרוצה "לעגל", להכניס עיגול לתוך הקו, להקל על עצמו את משאו של הקו.

זה אחד ההיבטים של חטא העגל. הוא נקרא כך בגלל העיגול, הרצון לעגל פינות. מה נפלת עלינו הקב"ה עם כל החוקים האלה? תן לנו "איש איש באמונתו יחיה" (אין ציטוט כזה כמובן), מה, רק מה שכתוב בתורה זה נכון? רק הרבנים יודעים מה מותר ומה אסור? אבל אני חושב אחרת. אני מכיר כאלה שחושבים שהם יותר חכמים מחז"ל. כן חז"ל אמרו אבל זו רק דעתם, אני אישה ואני רוצה להתעטף בטלית – מי אתה שתגיד לי לא?

עכשיו יותר ברור איך חטא העגל נחטא גם בימינו?

עצם הרצון שלנו לבלבל את המדרגות, להפוך את כולם לשווים / דומים זהו חטא. עם ישראל לא היה ולא יהיה דומה לאומות העולם. לא אמרתי שהוא טוב יותר. זו לא תורת הגזע. כמו שהכהן לא יותר טוב או פחות טוב ממני. יש לו תפקיד. לעם ישראל יש תפקיד. הקב"ה "הבדיל" בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים. זה הוא שיצר את מציאות הקו. למה אנחנו מנסים לעגל? עגל מלשון עיגול.

על פי המקובלים כולנו באנו ממציאות של עיגול (מבחינה נשמתית רוחנית), ולעתיד לבוא נגיע שוב למציאות של עיגול (וגר זאב עם כבש). אבל בינתיים? בינתיים יש קו.

להאזנה לשיעור שמסר משה שרון על פרשת כי תשא

 מאמרים נוספים של משה שרון | הספרים של משה שרון | עוד על ספר שמות