יש או אין לי מחליף?
מה המחשבה הכי מחזקת, מעצימה, מגדילה ושומרת על שפיות? המחשבה שאי אפשר בלעדיי, בלי חלקי בפאזל העצום של האנושות, שאני הכרחי ולא "צל עובר חולף". ואולי ההיפך הוא הנכון ו"בתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שאי אפשר בלעדיהם"? האם העולם היה יכול להתקיים בלעדיי ובלעדיך?
תגובות